מצד אחד שיקום עברייני מין היה (ונשאר, במובנים מסוימים) המקצוע שלי כמה שנים טובות אז ברור שאני מסכים. מצד שני להתרשמותי הפירוש הציבורי למחילה והזדמנות שנייה הוא הרבה פעמים לחזור למצב הקודם, וזה לעמדתי המקצועית גישה מאוד מזיקה דווקא לרצון לשיקום ושילוב מחדש בקהילה.קצת הסבר: אדם שביצע פגיעה לא 'מעד'. נדירות מאוד מאוד (מאוד) הפעמים בהן מקור הפגיעה היא, סליחה על הבוטות, אדם חרמן שפשוט היה כל כך מגורה שלא התאפק ונפלט לו. מאחורי הפגיעה יש בדרך כלל עולם שלם של רקע, מניעים, ניסיונות קודמים שלא התגלו. המימ למטה הוא דוגמא כללית של הרעיון העקרוני.ביצוע העבירה, בטח כשהעבריין נתפס, מלווה לרוב בביטוי (פעמים רמות אותנטי) של חרטה, כולל שבועות ובכי ווייב משכנע לחלוטין שזהו, זו הפעם האחרונה. זה נובע לעיתים ממנגנון נרמול משומן ולעיתים מתחושה אותנטית של הפוגע, שנובעת בין היתר משום שכרגע הוא בשלב פורקני כי הדחף הפוגעני קיבל מענה.אבל כמו במימ עם הקרחון, סיבות העומק עדיין שם ולכן בסופו של דבר הקרחון יצמח חזרה. אבל אנחנו עדיין רוצים כאמור שהפוגע ישתקם, נכון? אז מה עושים? ב2 מילים: טיפול ומוגנות. כשפוגע חוזר לחיינו נרצה לדעת 2 דברים: האם הוא לוקח חלק בהליך טיפולי שיעסוק בסיבות העומק והאם הוא אוחז בתוכניתמוגנות. איך תוכנית מוגנות נראית? איש טיפול מקצועי שמאבחן את הרקע, מה מטרגר, איך נראים סימנים מטרימים ובונה תוכנית של 'באפרים'. נניח, אם שיטוט באינסטגרם מהווה טריגר לביצוע עבירות, כדאי שלא ישוטט באינסטגרם. או צריכת פורנוגרפיה וכו. איש הטיפול הוא גם זרוע הפיקוח. הוא פוגש את הפוגעבאופן קבוע ויכול, למשל, לראות שהיום החבוב מטורגר מאוד אז עדיף שלא ילך לעבודה. זה יכול לעבוד רק כשיש שיח פתוח. כשלמטפל יש את הטלפון דל האבא או החברה ושהדברים על השולחן. בהתאמה, דווקא הדגש על הרצון 'לנמשיך הלאה', הבקשה שלא להזכיר את העבר ו'לחזור לשגרה' הם הרבה פעמים מעין דגל אדום.אז שורה תחתונה: פוגע מינית רוצה להשתקם ולהשתלב בקהילה? חשוב ונהדר. כל עוד הפגיעה ממשיכה להיות על השולחן, יש לקיחת אחריות בפועל, טיפול ותוכנית מוגנות שברורה לכולם וכוללת פיקוח אפקטיבי. כלומר: לא הזדמנות שנייה אלא הזדמנות לשינוי.וכמובן דיסקליימרים: האמור הוא דיון עקרוני וציבורי ברעיון העקרוני של שיקום פוגעים מינית על בסיס ניסיוני המקצועי *ולא* חוות דעת טיפולית על מקרה ספציפי כזה או אחר של אדם שלא פגשתי

מצד אחד שיקום עברייני מין היה (ונשאר, במובנים מסוימים) המקצוע שלי כמה שנים טובות אז ברור שאני מסכים. מצד שני להתרשמותי הפירוש הציבורי למחילה והזדמנות שנייה הוא הרבה פעמים לחזור למצב הקודם, וזה לעמדתי המקצועית גישה מאוד מזיקה דווקא לרצון לשיקום ושילוב מחדש בקהילה. ... קצת הסבר: אדם שביצע פגיעה לא 'מעד'. נדירות מאוד מאוד (מאוד) הפעמים בהן מקור הפגיעה היא, סליחה על הבוטות, אדם חרמן שפשוט היה כל כך מגורה שלא התאפק ונפלט לו. מאחורי הפגיעה יש בדרך כלל עולם שלם של רקע, מניעים, ניסיונות קודמים שלא התגלו. המימ למטה הוא דוגמא כללית של הרעיון העקרוני. ... ביצוע העבירה, בטח כשהעבריין נתפס, מלווה לרוב בביטוי (פעמים רמות אותנטי) של חרטה, כולל שבועות ובכי ווייב משכנע לחלוטין שזהו, זו הפעם האחרונה. זה נובע לעיתים ממנגנון נרמול משומן ולעיתים מתחושה אותנטית של הפוגע, שנובעת בין היתר משום שכרגע הוא בשלב פורקני כי הדחף הפוגעני קיבל מענה. ... אבל כמו במימ עם הקרחון, סיבות העומק עדיין שם ולכן בסופו של דבר הקרחון יצמח חזרה. אבל אנחנו עדיין רוצים כאמור שהפוגע ישתקם, נכון? אז מה עושים? ב2 מילים: טיפול ומוגנות. כשפוגע חוזר לחיינו נרצה לדעת 2 דברים: האם הוא לוקח חלק בהליך טיפולי שיעסוק בסיבות העומק והאם הוא אוחז בתוכנית ... מוגנות. איך תוכנית מוגנות נראית? איש טיפול מקצועי שמאבחן את הרקע, מה מטרגר, איך נראים סימנים מטרימים ובונה תוכנית של 'באפרים'. נניח, אם שיטוט באינסטגרם מהווה טריגר לביצוע עבירות, כדאי שלא ישוטט באינסטגרם. או צריכת פורנוגרפיה וכו. איש הטיפול הוא גם זרוע הפיקוח. הוא פוגש את הפוגע ... באופן קבוע ויכול, למשל, לראות שהיום החבוב מטורגר מאוד אז עדיף שלא ילך לעבודה. זה יכול לעבוד רק כשיש שיח פתוח. כשלמטפל יש את הטלפון דל האבא או החברה ושהדברים על השולחן. בהתאמה, דווקא הדגש על הרצון 'לנמשיך הלאה', הבקשה שלא להזכיר את העבר ו'לחזור לשגרה' הם הרבה פעמים מעין דגל אדום. ... אז שורה תחתונה: פוגע מינית רוצה להשתקם ולהשתלב בקהילה? חשוב ונהדר. כל עוד הפגיעה ממשיכה להיות על השולחן, יש לקיחת אחריות בפועל, טיפול ותוכנית מוגנות שברורה לכולם וכוללת פיקוח אפקטיבי. כלומר: לא הזדמנות שנייה אלא הזדמנות לשינוי. ... וכמובן דיסקליימרים: האמור הוא דיון עקרוני וציבורי ברעיון העקרוני של שיקום פוגעים מינית על בסיס ניסיוני המקצועי *ולא* חוות דעת טיפולית על מקרה ספציפי כזה או אחר של אדם שלא פגשתי