כשמדברים על הראיון של אליעזר טולדנו כאלוף פד"ם ל @Uvda_tweet, תמיד חוזרים לסצנה אלמותית של אילנה דיין מסבירה לאלוף בצה"ל את המובן מאליו - התקשורת איננה אלוף פיקוד המורל ולא צריכה לעוות את המציאות בשבילו. אבל חזרה בדיעבד, כשתמונות ה7.10 בראשנו, לשאר הראיון מדהימה לא פחות. שרשור:נתחיל, במילותיו של @RinoZror, מההתחלה. מבצע 'מכת ברק' היה תוצאה של שנות עבודה מודיעינית ומבצעית. ההיגיון היה פשוט: בהינתן שהמנהרות הן מרחב הלחימה המשמעותי של האויב, נבנה יכולות כדי להשמיד אותן, נבצע הונאה כאילו אנחנו עומדים לתמרן כדי שיכנס לשם ואז נשמיד אותו. איזי פיזי.אז איפה הבעיה? ההיגיון המסדר של התוכנית היה לשכנע את חמאס שאנחנו ממש עוד רגע בפנים ובגדול, כדי שיכניס כמה שיותר כוחות. בשביל לעשות את זה היה צריך לגייס כוחות ולייצר איום אמין, מה שההנהגה לא רצתה לעשות מכל מיני סיבות. אין בעיה, אומר הצבא, הרי הצד השני מטומטם אז נעשה ישראבלוף. רקמה לעשות שהאויב לא מטומטמם ולכן כשהבאנו חייל ורבע לקרבת הגדר, חמאס לא השתכנע ולכן עוד בימים שאחרי המבצע כבר היה ברור שבודדים נהרגו. זה לא מנע כמובן מהממשלה ומצהל לתדרך עד מחר על ההישג המדהים שהשגנו ואיך פירקנו אותם, ואז מה אם זה לא נכון. מה כתב ההגנה של אלוף פדם, תשאלו? או.הטענה שלו הייתה שאמנם לא הרגנו את האויב, אבל השמדנו את התשתית וזה מה שחשוב. פרויקט המטרו הגדול של חאמס הושמד וזה הרי סוף פסוק. אחר כך גם באו תדרוכים שהם הבינו שמנהרות יפגעו בהם ולכן לא יבנו עוד. האויב הרי מטומטמם, לא? רק שכמו שאני יכול להעיד, לפני תחילת התמרון בחקירות מחבליהנוח'בה פתאום צה"ל גילה את התגלית המדהימה: האויב גם כן מסיק מסקנות. למד מהמטרו ולכן שיטות ההתקפה הרגילות שלנו לא אפקטיביות יותר למנהרות. וככה לא סתם ביזבזנו מהלך אסטרטגי שבנינו במשך שנים בלי תוצאות, אלא סייענו לאויב להיות מוכן יותר למלחמה הבאה. נשמע מוכר?ובונוס לסיום - תראו כאן את גדי אייזנקוט, מאדריכלי התוכנית, מספר את ההישג הנדרש מבחינתו ותראו באיזה פאתוס הוא מתאר השמדת גדוד חמאס אחד ('פגיעה קשה מאוד שלא חוו אף פעם') ותבינו איך התפיסה הישראלית לגבי חמאס הייתה, בגדול, לרוקן אוקיינוס עם כפית.

כשמדברים על הראיון של אליעזר טולדנו כאלוף פד"ם ל @Uvda_tweet, תמיד חוזרים לסצנה אלמותית של אילנה דיין מסבירה לאלוף בצה"ל את המובן מאליו - התקשורת איננה אלוף פיקוד המורל ולא צריכה לעוות את המציאות בשבילו. אבל חזרה בדיעבד, כשתמונות ה7.10 בראשנו, לשאר הראיון מדהימה לא פחות. שרשור: ... נתחיל, במילותיו של @RinoZror, מההתחלה. מבצע 'מכת ברק' היה תוצאה של שנות עבודה מודיעינית ומבצעית. ההיגיון היה פשוט: בהינתן שהמנהרות הן מרחב הלחימה המשמעותי של האויב, נבנה יכולות כדי להשמיד אותן, נבצע הונאה כאילו אנחנו עומדים לתמרן כדי שיכנס לשם ואז נשמיד אותו. איזי פיזי. ... אז איפה הבעיה? ההיגיון המסדר של התוכנית היה לשכנע את חמאס שאנחנו ממש עוד רגע בפנים ובגדול, כדי שיכניס כמה שיותר כוחות. בשביל לעשות את זה היה צריך לגייס כוחות ולייצר איום אמין, מה שההנהגה לא רצתה לעשות מכל מיני סיבות. אין בעיה, אומר הצבא, הרי הצד השני מטומטם אז נעשה ישראבלוף. רק ... מה לעשות שהאויב לא מטומטמם ולכן כשהבאנו חייל ורבע לקרבת הגדר, חמאס לא השתכנע ולכן עוד בימים שאחרי המבצע כבר היה ברור שבודדים נהרגו. זה לא מנע כמובן מהממשלה ומצהל לתדרך עד מחר על ההישג המדהים שהשגנו ואיך פירקנו אותם, ואז מה אם זה לא נכון. מה כתב ההגנה של אלוף פדם, תשאלו? או. ... הטענה שלו הייתה שאמנם לא הרגנו את האויב, אבל השמדנו את התשתית וזה מה שחשוב. פרויקט המטרו הגדול של חאמס הושמד וזה הרי סוף פסוק. אחר כך גם באו תדרוכים שהם הבינו שמנהרות יפגעו בהם ולכן לא יבנו עוד. האויב הרי מטומטמם, לא? רק שכמו שאני יכול להעיד, לפני תחילת התמרון בחקירות מחבלי ... הנוח'בה פתאום צה"ל גילה את התגלית המדהימה: האויב גם כן מסיק מסקנות. למד מהמטרו ולכן שיטות ההתקפה הרגילות שלנו לא אפקטיביות יותר למנהרות. וככה לא סתם ביזבזנו מהלך אסטרטגי שבנינו במשך שנים בלי תוצאות, אלא סייענו לאויב להיות מוכן יותר למלחמה הבאה. נשמע מוכר? ... ובונוס לסיום - תראו כאן את גדי אייזנקוט, מאדריכלי התוכנית, מספר את ההישג הנדרש מבחינתו ותראו באיזה פאתוס הוא מתאר השמדת גדוד חמאס אחד ('פגיעה קשה מאוד שלא חוו אף פעם') ותבינו איך התפיסה הישראלית לגבי חמאס הייתה, בגדול, לרוקן אוקיינוס עם כפית.