טוב, רוצים לדעת איך זה היה לעבוד בשירות הציבורי? אם כן, אז מזומן לכם שרשור ארוך. רק כדי להזכיר - עבדתי במשך שנה וקצת במשרד האנרגיה על קידום של תחום האנרגיה המקיימת. מסיבות ברורות, יש דברים שאני לא אוכל להרחיב עליהם. חשוב לומר - זאת החוויה האישית שלי במשרד הספציפי הזה. נתחיל >>
1. הדבר הראשון שלמדתי על עבודת ממשלה זה שאני לא יודע כלום על עבודת ממשלה. וגם אתם לא. חשבתי שאני יודע אזרחות אז אני מבין דברים אבל גיליתי שאני לא מבין כלום. חקיקה ראשית, חקיקה משנית, תקציב תוספתי, קולות קוראים - זה הכל מילים שגיליתי, הכל נורא נורא מורכב, הרבה יותר ממה שאתם חושבים
2. הדבר השני שלמדתי זה שאין בחירות קלות. אף אופציה היא לא מושלמת. זה לא רק שיש תקציב מוגבל שצריך להחליט לאן שמים את הכסף זה גם שאף אופציה לא מושלמת. קחו לדוגמה את האנרגיה המתחדשת - זה טוב, נכון? אבל האם כדאי לפרוס סולארי על שטחים קרקעיים ענקיים ובכך לאבד שטחים פתוחים?
אז תגידו נשים סולארי בדו-שימוש על גגות - כדי שזה ייצא משתלם צריך לתמרץ והתמרוץ הזה כנראה יגרום לעליית מחיר החשמל. גגות פרטיים זה בדרך כלל משקי בית מבוססים, כלומר אנחנו לוקחים מהעניים לתת לעשירים כדי לקדם סולארי. סתם דוגמה אחת ממאה. לא פשוט.
3. הממשלה כבדה ואיטית ובירוקרטית אבל זה כי עבודת הממשלה תמיד נעה בין שני קטבים - היא רוצה להיות יעילה אבל גם צריך מנהל תקין. אי אפשר לתת כסף סתם ככה, אחרת אנשים ינצלו את זה. אז חייבים מכרז. אין לכם מושג כמה זה מסרבל הכל. לפעמים ברמה שצריך לעשות מכרז גם כשידוע מי מקבל את הכסף
4. עוד תוצאה של זה היא מישפטיציה נוראית של השירות הציבורי. כמו שבישראל מקימים גדרות בכל מקום כי העיריה מפחדת שיתבעו אותה, ככה זה בכל מקום בממשלה. גדרים משפטיים על גדרים משפטיים וצריך שהלשכה המשפטית תאשר כל דבר מה שמסרבל הכל. זאת הרפורמה האמיתית שצריך לעשות.
5. אנשי ממשל טובים שווים את משקלם בזהב. בגלל כל מה שאמרתי קודם, אנשים שמבינים באמת את המערכת ואיך מתמרנים אותה, איך מוציאים את הכסף (איך אמר לי מישהו - העבודה שלי זה למצוא את הדרך לעקוף את חוק חובת מכרזים) הם פשוט קריטיים למערכת. אם אתם חושבים שהייתם מסתדרים שם בקלות - אתם טועים
6. זה המקום לדבר על הסטיגמה של עובדי ממשלה כאנשים בטלנים ששותים תה והולכים הביתה בשלוש - לא שאין מקומות כאלו, אבל לפחות איפה שאני עבדתי, אנשים עבדו קשה מאוד, והם גם היו מהאנשים האינטלגנטים ובעיקר - המחויבים - שעבדתי איתם בחיים. אנשים שבאמת באמת חשוב להם הציבור ולעזור לו.
7. אחד הדברים שתמיד מדברים עליו, בצדק, זה השכר הנמוך בשירות הציבורי. באמת שמדובר במשהו עצוב. אבל צריך לומר שיש פיצוי מסוים - כעובד ממשלה אתה מקבל כח אמיתי ביד להשפיע. זאת תחושה מדהימה. אחרי השנה הזאת אני מבין אנשים בעמדת כח שעושים כל מה שאפשר להישאר שם. לא מצדיק, אבל מבין.
8. בגלל התקציב המוגבל שלו ובגלל שלא הרבה יבואו אליו, מדהים כמה שירות המדינה משתמש ביועצים חיצוניים. עשרות חברות פרטיות שעושות פרנסה נהדרת משירותי ייעוץ לשירות הציבורי. האם זאת הדרך הנכונה לעשות דברים? אני לא בטוח.
9. איך כן צריך לעשות דברים? לתת הרבה הרבה יותר סמכויות לשלטון המקומי. רשויות מקומיות קרובות הרבה יותר לאזרח, מכירות את הצרכים שלו. בשבעה לאוקטובר, וגם בקורונה, הרשויות המקומיות הן אלו שפעלו באמת בזמן שהממשלה נעלמה. אבל לצערי מדינת ישראל ריכוזית להחריד ומגבילה את הרשויות.
10. הדבר העצוב נשאר לסוף - שירות המדינה לא רוצה שתבוא לעבוד אצלו. הבירוקרטיה שנציבות שירות המדינה מערימה על מי שרוצה לעבוד אצלה ובאמת יש לי סיפורים מפה ועד הודעה חדשה היא פשוט בלתי נסבלת. ואיכשהו, אני עדיין מנסה להכנס פנימה. אולי בסוף זה יצליח